1. האשמה המיוחסת לנאשם הנה כי ביום 10.03.2011 בשעה ,12:55 או בסמוך לכך, ברחוב נחמן מברסלב באשדוד, תקף הנאשם שלא כדין וללא הסכמתו את פבל זסיפקו (להלן: " המתלונן"), בכך שנגח באפו, על רקע סכסוך שהתגלע בין הנאשם למתלונן, לאחר שהנאשם החנה את רכבו מסוג משאית באמצע הרחוב וחסם למתלונן את נתיב נסיעתו.כתוצאה מהתקיפה, נגרמה למתלונן המטומה בשורש האף, דמם ושבר בעצם באף, שהם בגדר חבלה חמורה - עבירה בניגוד לסעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
2. א.מטעם התביעה העידו: פבל זסיפקו (ע"ת 1) שהגיש תעודה רפואית (ת/1); ויוליה זסיפקו (ע"ת 2) והוגשו: הודעת הנאשם (ת/2), ואסמכתא לכליאה (ת/3).
ב. מטעם ההגנה העיד: הנאשם והוגשה הודעתו של ע"ת 1 (נ/1).
3. עדותו של פבל זסיפקו (ע"ת 1):
עובד במתקן התפלה באשקלון. גר ברחוב נחמן מברסלב באשדוד. לא מכיר את הנאשם.
ביום האירוע, בשעה 1250 לערך, יצא מהבית עם אשתו לכיוון בית הספר, לאסוף את הבן שלהם. ירד גשם ובבוקר שלחו אותו לביה"ס בלי מטרייה לכן שדאגו שהילד יירטב והיה חשוב להם לאסוף אותו בזמן.
הוא נהג ולידו ישבה אשתו. הכביש רחב ונהיה צר יותר - ובדיוק שם עמדה משאית וחסמה לו את המעבר, למרות שלמשאית היה מקום לעמוד בקטע הרחב. לא הצליח לעבור. עצר , עמד כמה דקות וחיכה שהמשאית תיסע. צפר כמה פעמים. הנהג לא היה בתוך המשאית אלא הסתובב מאחורי המשאית, ביחד עם בחור אחר, ושניהם עסקו בהעברת ארגזי קרטון שהורידו מהמשאית. הוא צפר שוב. הם דחפו עגלה עליה משטח ועליו הקרטונים, לא ידע בדיוק מה הם עשו.
צפר שוב, ושום דבר לא קרה. חיכה עוד כמה דקות ואז אשתו אמרה: "אני הולכת לבקש ממנו להזיז את המשאית כי יורד גשם" ויצאה מן הרכב והלכה מאחורי המשאית. הוא שמע שהיא התחילה לדבר בעברית, הניח כי דיברה עם הנהג. אחרי כדקה היא חזרה, נכנסה לאוטו וצעקה חזרה לעבר המשאית " אתה בלייאט !". שאל מה קרה והיא סיפרה שביקשה שיזיז את האוטו והוא אמר לה "תראי עם מי אני עובד, יש לי מטומטם..." הכוונה הייתה לעוזר שלו. היא אמרה "מה אכפת לי מהמטומטם? שים את האוטו בצד, תן לנו לעבור ותמשיך" והוא הגיב בקללות ולכן, היא אמרה לו מה שאמרה. כשהיא סיפרה זאת לבעלה הוא התעצבן, יצא מהאוטו נעמד בחזית הרכב וצעק לעבר הבחור: "אתה לא רק חוצפן שחסמת את הרחוב ויכולת בקלות לשים את זה בצד ולא להפריע, אתה עוד מקלל את אשתי?!" אמר לו כמה מילות גידוף ברוסית וחזר לאוטו. הנאשם דובר השפה הרוסית.
כשהתיישב ברכב ראה את הנאשם בא לעברו בהליכה מהירה. יצא מהאוטו והנאשם אמר לו: "עכשיו אני אראה לך מה זה", הוא שאל "מה אתה תראה לי?". הם דיברו ברוסית ואז הנאשם ניגש אליו ונתן לו מכה באף, עם הראש שלו. כתוצאה מהנגיחה ראה שחור בעיניים והוא חושב שהוא עשה תנועה קדימה עם הרגל שלו, הרים אותה כדי לתת לו מכה וזה היה באופן אוטומטי, אך לא פגע בנאשם כי הוא כבר התרחק. אחר כך אמר לאשתו שתזמין משטרה אבל הנאשם רץ לאוטו ומיד התחיל לנסוע. אשתו רשמה את מספר המשאית. בסופו של דבר לא הזמינו למקום משטרה כי הנאשם כבר ברח.
מהנגיחה הוא שבר לו את המשקפיים,אך הלך לאחר האירוע, כשירד לו דם מהאף, אל בית הספר.אספו את בנם בן ה - 7 , והילד נבהל מזה שהאבא שלו הגיע במצב כזה. משם נסעו לקופ"ח מכבי. הרגיש מאוד לא טוב. פנה לאחות ו שמו לו קרח על האף ושלחו אותו לצילום. בצילום אמרו שיש לו שבר באף. לאחר מכן נסעו למשטרה ואחרי זה היה אצל רופא אף - אוזן - גרון.
במשטרה מסרו עדות בנפרד. נזכר במשקפיים מאוחר יותר. במשטרה לא היו רגועים ולא יכול לזכור בדיוק כל דבר קטן.
היו לחוצים כי היה גשם והילד היה בחוץ בלי מטרייה, וזה מה שאשתו ניסתה להסביר לנהג המשאית.
לאחר שיצא מהאוטו, מודה שאמר לו דברים לא טובים ברוסית.אמר לו : "שמוק! תעוף מפה!"...
לא נכון שלפני שיצא מהרכב הניח את המשקפיים ברכב ובא לדחוף את הנאשם. הוא תמיד עם המשקפיים ואף פעם לא מוריד אותם. כשהנאשם הלך מהר כלל לא ציפה שהוא ייתן לו מכה, במשטרה לא היה לו חשוב לספר על המשקפיים.הפנים שלו היו מלאי דם, המעיל, החולצה והמכנסיים היו מלאים בדם, ועם אותם הבגדים הגיע למשטרה. לא יודע מדוע החוקר לא רשם שהיה דם על הבגדים שלו.
היה עצבני והעצבים שלו רק גברו כאשר הנאשם חסם את הדרך וגם קלל את אשתו. אחרי שאמר לאשתו שתזמין משטרה הנאשם רץ לאוטו ונסע מהמקום.
למתלונן ירד דם ולא יכול היה להיכנס לאוטו וללכלך הכול, גם על דלת האוטו שלו היה דם. גם עכשיו ניתן לראות שנשארו סימנים.
4. עדותה של יוליה זסיפקו (ע"ת 2):
מנהלת חנות משקפי שמש "ארוקה" מזה 17 שנים במתחם סטאר - סנטר.
יצאו בשעה 12:50 לערך מהבית כדי לקחת את הילד שלהם מבית הספר. ישבה ליד בעלה שנהג ברכב. עמדה משאית ולא ניתן היה לעקוף לא מימין ולא משמאל. היה מבול חזק ומיהרו. מדובר בילד קטן, ללא מטריה.